"חֲסִידִים" – מַכִּירִים כִּי הַכֹּל הוּא מֵחֶסֶד ה'

הַמֻּשָּׂג "חֲסִידוּת" הִנּוֹ מֻשָּׂג הַנִּזְכָּר כְּבָר בַּתַּלְמוּד. הַתֹּאַר "חָסִיד" בְּפַשְׁטוּת, כַּוָּנָתוֹ לְמִי שֶׁמִּתְנַהֵג עִם הַבְּרִיּוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אוּלָם בְּדֶרֶךְ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, כָּל הַהוֹלְכִים בְּדַרְכּוֹ נִקְרָאִים חֲסִידִים, וְהַמַּשְׁמָעוּת שֶׁעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרֵי מֻשָּׂג זֶה הִיא כִּי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לִמֵּד, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַכִּיר אֶת מְצִיאוּתוֹ שֶׁהוּא מִצַּד עַצְמוֹ "רַק רַע כָּל הַיּוֹם", (בְּרֵאשִׁית ו' ה'), וְכָל נְקֻדָּה טוֹבָה בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, אֵינָהּ אֶלָּא מֵהָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד שֶׁל ה', וְלָכֵן נִקְרָאִים "חֲסִידִים", עַל שֵׁם שֶׁמַּכִּירִים, שֶׁכָּל אֲשֶׁר לָהֶם הוּא חֶסֶד ה' עֲלֵיהֶם, וְלֹא "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", (דְּבָרִים ח' י"ז).