חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמְּצִיאוּת ה'

"אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד' ל"ה). עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁאֵין עוֹד אֱלֹהִים חוּץ מֵה', אַךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידָיו בֵּאֲרוּ, שֶׁאֵין עוֹד מְצִיאוּת בָּעוֹלָם כְּלָל חוּץ מִמְּצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְפִי שֶׁמְּסֻפָּר עַל בַּעַל הַ'תַּנְיָא' (עַיֵּן בַּסֵּפֶר מִפִּי חֲסִידִים עַמּוּד מ"ט, וּמִכִּתְבֵי צְבִי לַצַּדִּיק), שֶׁאָמַר לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ לַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ: "אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי רוֹאֶה קִירוֹת וְתִקְרָה מֵעָלַי? – אֵינֶנִּי רוֹאֶה כִּי אִם שְׁמוֹת הֲוָיָ"ה".

וְזוֹ הַתַּכְלִית שֶׁאֵלֶיהָ יְהוּדִי צָרִיךְ לִשְׁאֹף – לְהַגִּיעַ לְהַכָּרָה שֶׁהוּא חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמְּצִיאוּת ה', וְכָל מְצִיאוּתוֹ הִיא חֵלֶק מִמְּצִיאוּת הֲוָיָ"ה, וְכָל עוֹד הוּא חַי וּמַרְגִּישׁ מְצִיאוּת נִפְרֶדֶת, דְּהַיְנוּ: "יֵשׁ אֲנִי וְיֵשׁ ה'", אֲפִלּוּ אִם אוֹחֵז שֶׁהוּא קָטָן וְשָׁפָל – עֲדַיִן זֶה נִקְרָא גַּאֲוָה, שֶׁהַגְדָּרָתָהּ: רְאִיַּת הָאָדָם כִּמְצִיאוּת נִפְרֶדֶת מִמְּצִיאוּת ה'.