טָהֳרַת הַמִּקְוֶה: הַנְּכוֹנוּת לְהִתְכּוֹפֵף

מְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (בְּשֵׁם רַבִּי יְחֶזְקֵאל מִקָּאזְמִיר), שֶׁכַּוָּנַת הַמִּקְוֶה הִיא שֶׁיֵּשׁ לָרֶדֶת מַדְרֵגָה, וְעוֹד לָרֶדֶת וְעוֹד לָרֶדֶת, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְקַרְקָעִית הַמִּקְוֶה, וְשָׁם עוֹד פַּעַם יֵשׁ לְהִתְכּוֹפֵף. כְּלוֹמַר: הַטָּהֳרָה בָּאָה מֵהַהַכְנָעָה, וּמֵהַנְּכוֹנוּת לְהִתְכּוֹפֵף בַּחַיִּים וְלֹא לַעֲמֹד עַל שֶׁלּוֹ. וְיֵשׁ לְהוֹסִיף, כִּי מַיִם רוֹמְזִים לִיסוֹד הַתַּאֲוָה (עַיֵּן שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה חֵלֶק א' שַׁעַר ב'). וְיֵשׁ לִטְבֹּל אֶת כָּל גּוּפוֹ שָׁם, וְשֶׁאֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת לֹא תִּשָּׁאֵר מִחוּץ לַמַּיִם, וְזֶה בָּא לְהוֹרוֹת שֶׁאֲנִי מוֹדֶה שֶׁמִּצַּד עַצְמִי אֲנִי שָׁקוּעַ כֻּלִּי בְּתוֹךְ הַתַּאֲווֹת, וְרַק ה' הוּא הַמּוֹשִׁיעַ וְהַמַּצִּיל.
קְרִיאַת הַבַּת-קוֹל: הִכָּנֵס פְּנִימָה!

בְּכָל יוֹם וָיוֹם יוֹצֵאת בַּת קוֹל מֵהַר חוֹרֵב (אָבוֹת ו, ב):

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲבִיר לָאָדָם מְסָרִים בְּכָל יוֹם, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁזּוֹכִים לִקְלֹט אוֹתָם וְלִרְאוֹת אֶת ה' שֶׁמְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ "בַּת קוֹל", "בַּת" – הִיא תּוֹלָדָה שֶׁיָּצְאָה מִתּוֹךְ הַ"קּוֹל" שֶׁשָּׁמַע. כְּגוֹן: כְּשֶׁעָלָה לָאוֹטוֹבּוּס וְהַנֶּהָג צָעַק עָלָיו: "אֲדוֹנִי הַיָּקָר, אַל תַּעֲמֹד פֹּה, הִתְקַדֵּם פְּנִימָה" – וּבִמְקוֹם לְהִפָּגַע מִמֶּנּוּ בִּקֵּשׁ מֵה' שֶׁיְּזַכֶּה אוֹתוֹ לְהָבִין שֶׁזֶּה הוּא קוֹרֵא לוֹ, וְשֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין מָה ה' רוֹצֶה מִמֶּנּוּ. וְאָז קִבֵּל הֲבָנָה שֶׁה' רוֹמֵז לוֹ: "אַתָּה לֹא מִתְקַדֵּם, אַתָּה דּוֹרֵךְ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. הִכָּנֵס פְּנִימָה, הִכָּנֵס לַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַתּוֹרָה, לְדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה וְהַהַכְנָעָה".