כָּל צַעַד בַּחַיִּים יַחַד עִם הַצַּדִּיק

אֵין לַעֲשׂוֹת שׁוּם צַעַד מַשְׁמָעוּתִי בְּלִי לְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכַּת וְהַסְכָּמַת הַצַּדִּיק. אָדָם מְשַׁנֶּה מְקוֹם עֲבוֹדָה, בּוֹחֵר שִׁדּוּךְ, רוֹצֶה לִרְשֹׁם אֶת יְלָדָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירַת שָׁם לַתִּינוֹק וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת רַק עִם הַצַּדִּיק; לִנְסֹעַ אֵלָיו [אוֹ לְצִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ], וְשָׁם לְסַפֵּר אֶת הָעִנְיָן וְהַנּוֹשֵׂא וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ וְהַסְכָּמָתוֹ.

יַעֲקֹב לֹא יוֹצֵא לְלָבָן בְּלִי בִּרְכָתוֹ שֶׁל יִצְחָק וּשְׁלִיחוּתוֹ (סוֹף פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת), וְגַם בִּתְפִלָּתוֹ מַזְכִּיר יַעֲקֹב: "אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק" (בְּרֵאשִׁית ל"ב ט'). כָּל הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם דֶּרֶךְ צַדִּיק הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: (תַּעֲנִית דַּף כ"ד עַמּוּד ב'): "כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן בִּשְׁבִיל [לְשׁוֹן שְׁבִיל וְדֶרֶךְ] חֲנִינָא בְּנִי".