לְהָבִיא אֶת הַיֶּלֶד שֶׁיִּרְצֶה בְּעַצְמוֹ

בְּחִנּוּךְ יְלָדִים – דָּבָר רִאשׁוֹן צָרִיךְ לָדַעַת לְאָן רוֹצֶה לְהַגִּיעַ עִם הַיֶּלֶד. וּכְשֶׁעוֹמֶדֶת לוֹ הַמַּטָּרָה מוּל עֵינֵי שִׂכְלוֹ, אָז אָכֵן בַּסּוֹף יַגִּיעַ. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ, בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ" (מַכּוֹת דַּף י' עַמּוּד ב'). וּכְלָל זֶה נָכוֹן בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, וְלָכֵן תָּמִיד – הַמַּטָּרָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּרוּרָה נֶגֶד עֵינֶיךָ. וּבְחִנּוּךְ הַמַּטָּרָה הִיא: לְהָבִיא אֶת הַיֶּלֶד לְכָךְ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יִרְצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן ה'. וֶהֱיוֹת שֶׁכָּךְ הָאָב רוֹצֶה וְזוֹ מַטְּרָתוֹ, אֲזַי תִּהְיֶה לוֹ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, וְיֵדַע מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת בְּמַצָּב זֶה אוֹ בְּמַצָּב אַחֵר עִם הַיֶּלֶד. אַךְ הָעִקָּר, לֹא לִשְׁכֹּחַ מֵהַמַּטָּרָה: לְהַכְנִיס לוֹ עֹנֶג בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת וְהַיַּהֲדוּת.