מִלְּפָנֵינוּ – אַחֲרָיוּת, וּמֵאַחֲרֵינוּ – שִׁפְלוּת

"וְהָסֵר הַשָּׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ" ('הַשְׁכִּיבֵנוּ' – תְּפִלַּת עַרְבִית),

לִפְנֵי הָעֲשִׂיָּה הַיֵּצֶר הָרָע אוֹמֵר לָאָדָם: "אַל תַּעֲשֶׂה מִצְווֹת, כִּי אַתָּה הֲרֵי כְּלוּם, אַפְסִי וַחֲסַר אוֹנִים, וְאַתָּה לֹא מְסֻגָּל לִכְלוּם – אִם כֵּן לְפִי הָאֱמֶת אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם". וְעַל זֶה מְבַקְּשִׁים מֵה', שֶׁיָּסִיר אֶת הַשָּׂטָן "מִלְּפָנֵינוּ" – שֶׁבַּתְּחִלָּה יֵשׁ לָקַחַת אַחֲרָיוּת אִישִׁית עַל הָעֲשִׂיָּה. "וּמֵאַחֲרֵינוּ" – שֶׁלְּאַחַר הָעֲשִׂיָּה הוּא אוֹמֵר לָאָדָם: "אֵיזֶה גָּדוֹל אַתָּה", וְאָז הָעֲבוֹדָה הִיא לְהַכִּיר שֶׁזֶּה לֹא אֲנִי אֶלָּא רַחֲמֵי ה'.