"מוֹדֶה אֲנִי" גַּם עִם הַפִּיגָ'מָה

יְהוּדִי מַתְחִיל אֶת יוֹמוֹ בַּאֲמִירַת "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ", עוֹד לִפְנֵי נְטִילַת יָדַיִם. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַהוֹדָאָה לַה' קוֹדֶמֶת לַכֹּל. לִפְנֵי טַהֲרָה, לִפְנֵי בְּרָכוֹת, לִפְנֵי תְּפִלָּה, בְּכָל מַצָּב שֶׁלְּךָ, גַּם כְּשֶׁאַתָּה בִּמְקוֹמוֹת נְמוּכִים "עִם הַפִּיגָ'מָה", אֶל תַּעֲזֹב אֶת הַהוֹדָאָה לַה', כִּי הִיא הַכֹּחַ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וּמִמֶּנָּה הוּא זוֹכֶה לְתוֹסֶפֶת הַשְׁפָּעָה שֶׁל רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת. וְלָכֵן, מִיָּד לְאַחֵר אֲמִירַת "מוֹדֶה אֲנִי", יֵשׁ נְטִילַת יָדַיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּכֹּחַ הַהוֹדָאָה לַה', זוֹכִים לְתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, וְהֶמְשֵׁךְ יוֹם מֻצְלָח בַּכֹּּל.

וניתן לומר, שהיום של האדם נקבע, לפי אמירתו את השבח "מודה אני לפניך", שאם אמרו בכוונת הלב ובשמחה, זה משפיע על המשך היום כולו.