סְלִיחָה, אֵיזֶה חָסִיד אַתָּה?

יֵשׁ שְׁנֵי סוּגֵי חֲסִידִים: סוּג אֶחָד שֶׁל חָסִיד, שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה שׁוּם דָּבָר בַּחַיִּים בְּלִי רַבּוֹ, עַל כָּל דָּבָר מִתְיָעֵץ וְשׁוֹאֵל, וּמְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכַּת רַבּוֹ; אַךְ בָּאִישִׁיּוּת שֶׁלּוֹ – נִשְׁאָר אוֹתוֹ הַדָּבָר, אוֹתוֹ סוּג חֲשִׁיבָה, אוֹתָן מִדּוֹת, לֹא הִשְׁתַּנָּה אֶצְלוֹ כְּלוּם. זֶה נִקְרָא 'בְּחִינַת עֵשָׂו'. גַּם עֵשָׂו אָחַז מְאֹד מִיִּצְחָק וּמִבִּרְכוֹתָיו, וְאַף הָיָה מוּכָן לַהֲרֹג אֶת אָחִיו יַעֲקֹב בִּגְלַל הַבְּרָכוֹת; אַךְ בְּאִישִׁיּוּתוֹ נִשְׁאַר כְּפִי שֶׁהָיָה.

אוּלָם, יֵשׁ סוּג נוֹסָף שֶׁל חָסִיד, שֶׁמִּלְּבַד הֱיוֹתוֹ קָשׁוּר לְרַבּוֹ בְּיִעוּץ וּבִבְרָכוֹת, הוּא לָמַד מֵהַנְהָגַת רַבּוֹ, מִדַּרְכֵי חַיָּיו וּמִתּוֹרָתוֹ, עָבַד עַל עַצְמוֹ וְעָשָׂה מַהְפָּךְ בְּאִישִׁיּוּתוֹ וּבְכָל אָרְחוֹת חַיָּיו. וְזוֹ 'בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ': "פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה" (בָּבָא בָּתְרָא דַּף ע"ה עַמּוּד א'). הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מִשֶּׁלָּהּ, אֶלָּא מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַחַמָּה. דְּהַיְנוּ, שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ עָשָׂה מַהְפָּךְ כָּל כָּךְ גָּדוֹל בְּאִישִׁיּוּתוֹ, עַד שֶׁכָּל רוֹאָיו רָאוּ עָלָיו שֶׁהָאוֹר שֶׁלּוֹ – הוּא הָאוֹר הַמֻּקְרָן עָלָיו מֵאִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.