אִשָּׁה כְּשֵׁרָה וְאֵשֶׁת חַיִל

"אֵין לְךָ אִשָּׁה כְּשֵׁרָה בַּנָּשִׁים – אֶלָּא אִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה רְצוֹן בַּעְלָהּ" (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּא, פֶּרֶק ט'). בְּפַשְׁטוּת מַשְׁמַע, שֶׁאִשָּׁה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּהַכְנָעָה. וּמֵאִידָךְ, בְּ"אֵשֶׁת חַיִל" נֶאֱמַר: "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן" (מִשְׁלֵי ל"א כ"ה), וּמַשְׁמַע שֶׁאִשָּׁה צְרִיכָה לִהְיוֹת בַּעֲלַת עֹז, וְכִשְׁמָהּ – "אֵשֶׁת חַיִל", לְשׁוֹן כֹּחַ וּגְבוּרָה. וְצָרִיךְ בֵּאוּר.