בְּכָל אָדָם יֵשׁ שְׁנֵי קְצָווֹת: חִיּוּבִי וּשְׁלִילִי

"גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה – עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קֹהֶלֶת ז' י"ד).

לְכָל אָדָם יֵשׁ אֶת שְׁנֵי הַקְּצָווֹת: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּכוּנָה חִיּוּבִית שֶׁל עֲדִינוּת הַנֶּפֶשׁ, יֵשׁ בְּתוֹכוֹ אֶת הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, וּבְאוֹתָהּ עָצְמָה שֶׁל הַחִיּוּבִי, כָּךְ גַּם קַיֶּמֶת בּוֹ הָעָצְמָה שֶׁל הַצַּד הַשְּׁלִילִי שֶּׁבּוֹ. וְהַטַּעַם לְכָךְ שֶׁהָאָדָם נִבְרָא בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ: כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יַגִּיעַ מִכָּךְ לַהַכָּרָה שֶׁכָּל הַטּוֹב שֶּׁבּוֹ אֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא "עָשָׂה הָאֱלֹהִים". כְּשֶׁהָאָדָם מִזְדַּהֶה בְּאֹפֶן מֻגְזָם עִם הַבִּטּוּי הַחִיּוּבִי שֶׁל מִדּוֹתָיו, אֲזַי ה' מַרְאֶה לוֹ מִיַּד אֶת הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד, כְּדֵי שֶׁיָּבִין מִזֶּה: הִנֵּה זֶה אַתָּה בֶּאֱמֶת, וְאָז תְּגַלֶּה שֶׁהַצַּד הַחִיּוּבִי שֶׁהָיָה בְּךָ, זֶה הָרַחֲמִים שֶׁלִּי. וְאָז אָנוּ לֹא מְאַבְּדִים אֶת שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל הַנַּפְשִׁי וְנִשְׁאָרִים בְּמַצָּב שֶׁל אִזּוּן.