דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים – הַנְהָגָה שֶׁל יַצִּיבוּת

"וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל" (יְשַׁעְיָה נ"ז כ'). הַנָּבִיא מְתָאֵר אֶת הָרְשָׁעִים כַּאֲנָשִׁים לֹא יַצִּיבִים, שֶׁכָּל מַה שֶּׁזָּז מֵנִיעַ אֶת מַצַּב רוּחָם לְטוֹב וּלְרַע. אִשְׁתּוֹ מְחַיֶּכֶת אֵלָיו – הֲרֵי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר, וּמֵגִיב חִיּוּבִי לְכֻלָּם, וּכְשֶׁלֹּא מְחַיֶּכֶת – נִשְׁבָּר לִרְסִיסִים, וּמַפְסִיק לְתַפְקֵד וְלַעֲמֹד בַּמְּחֻיָּבֻיּוֹת שֶׁלּוֹ. רוֹאֶה גְּלִידָה – מִיָּד נִמְשָׁךְ אֵלֶיהָ וְאוֹכֵל אוֹתָהּ עַד תֻּמָּהּ, וְלֹא מַצְלִיחַ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד אֲפִלּוּ דַּקָּה, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. יוֹצֵא, שֶׁאֵין לוֹ יַצִּיבוּת וְחֹזֶק הַנְהָגָתִי.

לְעֻמַּת זֹאת, הַצַּדִּיקִים הִנָּם בַּעֲלֵי הַנְהָגָה שֶׁל יַצִּיבוּת, הַנִּקְרֵאת בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים 'מִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת'. תָּמִיד הִנָּם מַשְׁפִּיעִים חֹם, אַהֲבָה וְיַחַס, וּמְמַלְּאִים אֶת תַּפְקִידָם. לַצַּדִּיק לֹא מֵזִיז וּמְשַׁנֶּה מַה יַּחַס הַבְּרִיּוֹת אֵלָיו, הוּא אֶת שֶׁלּוֹ עוֹשֶׂה וּמַמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ וּלְהָאִיר פָּנִים, וּלְמַלֵּא אֶת חוֹבוֹתָיו כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ.