הַקְּדֻשָּׁה לֹא פּוֹעֶלֶת בִּסְעָרָה

"דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם" (מִשְׁלֵי ג' י"ז). כְּשֶׁהָאָדָם מוֹצֵא בְּתוֹכוֹ רָצוֹן, שֶׁמַּסְעִיר אוֹתוֹ וּבוֹעֵר בּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ בִּבְהִילוּת וְלַחַץ, זֶה סִימָן שֶׁזֶּה לֹא מֵהַקְּדֻשָּׁה., כְּגוֹן: שֶׁבּוֹעֵר לוֹ לָצוּם הַיּוֹם, אוֹ לִנְסֹעַ לַכֹּתֶל, הֲרֵי שֶׁמִּסְתַּתֶּרֶת כָּאן נְקֻדָּה שְׁלִילִית, כִּי הַקְּדֻשָּׁה בָּאָה רַק בְּדֶרֶךְ רַכּוֹת וּבִנְעִימוּת, וְלָכֵן יֵשׁ לְהִמָּנַע מִלְּבַצֵּעַ רְצוֹנוֹת שֶׁבּוֹעֲרִים בּוֹ.

מְסֻפָּר עַל רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין, זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבּוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָה, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְשָׁטַח בְּפָנָיו אֶת שְׁאִיפָתוֹ לְהָקִים יְשִׁיבָה, וְהַגָּאוֹן מָנַע מִמֶּנּוּ. וּלְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים בָּא אֵלָיו שׁוּב, וְנָתַן אֶת הַסְכָּמָתוֹ. וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ מַדּוּעַ בִּתְחִלָּה הוּא לֹא הִסְכִּים, עָנָה: "רָאִיתִי שָׁאַתָּה מִדַּי מִתְלַהֵב מֵהָרַעְיוֹן, וְחָשַׁשְׁתִּי שֶׁזֶּה לֹא מֵהַקְּדֻשָּׁה".