הַתְּפִלָּה יוֹצֶרֶת מְצִיאוּת שֶׁל אָדָם אַחֵר

כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל, אֵין הַמַּטָּרָה לְשַׁנּוֹת אֶת רְצוֹן ה'; אֶלָּא מַטְּרַת הַתְּפִלָּה שֶׁיָּחוּל שִׁנּוּי אֵצֶל הַמִּתְפַּלֵּל עַצְמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה חָדוּר יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה וּבְהַכָּרַת הַתְּלוּת בְּרַחֲמֵי ה'. וּמִמֵּילָא עַל יְדֵי הַשִּׁנּוּי שֶׁחָל אֵצֶל הַמִּתְפַּלֵּל, הֲרֵי שֶׁהוּא כָּעֵת לֹא אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה פְּלוֹנִית, אֶלָּא אָדָם אַחֵר וְשׁוֹנֶה הוּא, וּמִמֵּילָא סָרָה לָהּ הַגְּזֵרָה שֶׁהָיְתָה כָּאן. (עַיֵּן בְּסֵפֶר הָעִקָּרִים מַאֲמָר ד' פֶּרֶק ח"י, וּבְסֵפֶר הָעֲקֵדָה שַׁעַר כ"ח).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *