הָאוֹר מִתְגַּלֶּה דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ

"וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" (בְּרֵאשִׁית א' ה'). יֵשׁ לִמְצֹא תְּחִלָּה אֶת הָעֶרֶב, דְּהַיְנוּ אֶת נְקֻדַּת הַחֹשֶׁךְ שֶׁמִּתְגַּלָּה לְפָנָיו, וְאַחַר כָּךְ לְגַלּוֹת אֶת הָאוֹר שֶׁבְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, בְּחִינַת בֹּקֶר. וּכְשֶׁמְּגַלֶּה אֶת נְקֻדַּת הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹךְ הָרַע, מִמֵּילָא מְעַט מֵהָאוֹר מְסַלֵּק הַרְבֵּה מֵהַחֹשֶׁךְ, וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל לְ"יוֹם אֶחָד", לְהַכִּיר אֶת ה' אֶחָד. אוּלָם לְלֹא הַקְדָּמַת מַצַּב הַחַשְׁכוּת לֹא מִתְגַּלֶּה הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכוֹ.

"הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (יְשַׁעְיָה ט' א').