חֲבֵרִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם

לִפְעָמִים עוֹבֶרֶת לָאָדָם מַחֲשָׁבָה: "אֲנִי עוֹנֶה לֶחָבֵר בְּצוּרָה פּוֹגַעַת, אֲבָל אֲנִי צוֹחֵק אִתּוֹ, וְחַס וְשָׁלוֹם – אֵין לִי כַּוָּנָה רְצִינִית נֶגְדּוֹ. אָנוּ 'יוֹרְדִים' אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי בִּצְחוֹק". אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁגַּם בִּצְחוֹק אֵין לְנַהֵל שִׂיחוֹת וְהִתְנַהֲגוּת שֶׁכָּאֵלּוּ, כִּי בַּסּוֹף מַגִּיעִים לְהֶרְגֵּל שְׁלִילִי שֶׁל זִלְזוּל בֶּחָבֵר, בִּבְחִינַת "מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ" (פְּסָחִים נ' ב'). וְיֵשׁ לְהִמָּנַע מִדִּבּוּרִים שֶׁל זִלְזוּל וּמֵהִתְנַהֲגוּת שֶׁנִּרְאֵית כְּפוֹגַעַת, עַל אַף שֶׁלֹּא מִתְכַּוֵּן בִּרְצִינוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִשְׁלֵי (כ"ו ח"י-י"ט): "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת, כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי".