"חֲטֹף וֶאֱכֹל" – וִתּוּר מִפֹּה וְאִפּוּק מִשָּׁם…

"חֲטֹף וֶאֱכֹל חֲטֹף וּשְׁתֵה" (עֵרוּבִין נ"ד עַמּוּד א'). יֶשְׁנָם הַזּוֹכִים שֶׁעֲבוֹדַת ה' תִּהְיֶה בְּאֹפֶן שֶׁל סֵדֶר וְהַדְרָגָה, אֲבָל אָנוּ יַתְמֵי דְּיַתְמֵי בְּדוֹר יָתוֹם. בְּדֶרֶךְ כְּלָל עֲבוֹדַת ה' שֶׁלָּנוּ הִיא שֶׁלֹּא בְּסֵדֶר וְהַדְרָגָה, וַחֲסֵרִים אָנוּ מִכָּל וָכֹל: הֵן בְּלִמּוּד, הֵן בְּבֵין אָדָם לַמָּקוֹם וְהֵן בְּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְאִם כֵּן, עָלֵינוּ לִנְהֹג כְּמוֹ אוֹתוֹ עָנִי שֶׁהִזְדַּמֵּן לְאוּלַם שְׂמָחוֹת וְהִגִּיעַ בְּאִחוּר לָאוּלָם, אֲזַי כָּל מַה שֶּׁמּוֹצֵא לְנֶגֶד עֵינָיו מַגִּישׁ לְפִיו וְאוֹכֵל, בְּיוֹדְעוֹ שֶׁאִם לֹא יַחְטֹף כָּעֵת מַשֶּׁהוּ הוּא יִשָּׁאֵר רָעָב, וְכָךְ גַּם בַּעֲבוֹדַת ה' יֵשׁ לַחֲטֹף מִכָּל הַבָּא לַיָּד; חִיּוּךְ לֶחָבֵר, מִלָּה טוֹבָה לְבֶן הַזּוּג, וִתּוּר פֹּה, וְאִפּוּק שָׁם.