לְהִתְרוֹמֵם בִּנְקֻדָּה שֶׁל עֲשִׂיָּה

אֶחָד מִקִּנְיְנֵי הַתּוֹרָה הוּא: "הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ" (אָבוֹת ו' ו'). לִפְעָמִים אָדָם נִמְצָא בְּמָקוֹם נָמוּךְ, בְּמַצַּב רוּחַ יָרוּד וּמְחַפֵּשׂ לְצֵאת מִשָּׁם בְּכֹחַ רַב, אַךְ זוֹ לֹא הַדֶּרֶךְ, "כִּי לֹא בְּכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ" (שְׁמוּאֵל א' ב' ט'), "לֹא בְּחַיִל וְלֹא בְּכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (זְכַרְיָה ד' ו'). וְאַדְרַבָּה, הַדָּבָר יִגְרֹם לוֹ לִשְׁקֹעַ יוֹתֵר עָמֹק בְּמַצַּב רוּחוֹ הַשְּׁלִילִי, אֶלָּא עָלָיו לְהַתְחִיל מֵהַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ וּמִשָּׁם לְהִתְרוֹמֵם, וִיחַפֵּשׂ מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּעֵת בַּמַּצָּב הָרִגְשִׁי הַנּוֹכְחִי, וְלֹא יְחַפֵּשׂ לָצֵאת מֵהָרֶגֶשׁ שֶׁבּוֹ. אוֹ אָז, לְאַט – לְאַט, מִכֹּחַ הָעֲשִׂיָּה וּבְלִי לִקְפֹּץ מַדְרֵגוֹת, יִּזְכֶּה לִישׁוּעַת ה' שֶׁיּוֹצִיאוֹ מֵאֲפֵלָה לָאוֹר גָּדוֹל בְּנַחַת וּבְשַׁלְוַת רוּחַ.