לְחַשֵּׁב מַסְלוּל מֵחָדָשׁ תּוֹךְ כְּדֵי תְּנוּעָה

יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁאֶצְלָם הַחַיִּים מְסֻדָּרִים. הֵם יְכוֹלִים לִקְבֹּעַ זְמַן לְכָל דָּבָר, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יָזִיז אוֹתָם מִמְּקוֹמָם וּמִמַּצָּבָם. אָדָם כָּזֶה יָכוֹל לְתַכְנֵן מַה יַּעֲשֶׂה בְּעוֹד חֹדֶשׁ, בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית. אוּלָם, הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ ה' יוֹדֵעַ: לֹא אֲנִי בַּעַל הַבַּיִת, וּבְכָל רֶגַע נָתוּן – הַכֹּל יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת. וְאַף שֶׁתִּכְנַנְתִּי לִלְמֹד בְּשָׁעָה מְסֻיֶּמֶת, אֲבָל אִם יְהוּדִי אַחֵר נִתְקַע בְּאֵיזֶה קֹשִׁי וּבְעָיָה וְהוּא זָקוּק לִי – בְּאֹפֶן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַמִּצְוָה לְהֵעָשׂוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים (עַיֵּן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ יוֹרֶה דֵּעָה, סִימָן רמ"ו סָעִיף ח"י) – הֲרֵי שֶׁאֲנִי עוֹזֵב הַכֹּל וְהוֹלֵךְ לַעֲזֹר לוֹ. וְכָל רֶגַע מִתְחַדְּשִׁים מַצָּבִים לֹא צְפוּיִים, וְעָלַי לְהִכָּנַע לַמַּסְלוּל שֶׁה' מַכְתִּיב לִי בְּכָל רֶגַע.