מַה גּוֹרֵם לָנוּ לַעֲיֵפוּת וּלְלַחַץ נַפְשִׁי?

"וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹּחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (יְשַׁעְיָה מ' ל"א).

הָאָדָם מְיַחֵס בְּטֶבַע אֶת הַכֹּחוֹת שֶׁמִּתְגַּלִּים בּוֹ לְעַצְמוֹ, וְזֶה גּוֹרֵם לוֹ לַעֲיֵפוּת וּלְלַחַץ נַפְשִׁי, כִּי אוֹחֵז שֶׁהוּא עָשָׂה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִדַּי, אַךְ קֹוֵי ה' מַחֲלִיפִים אֶת הַכֹּחַ: מֵהַחֲשִׁיבָה שֶׁזֶּה כֹּחַ שֶׁלִּי, לַהַכָּרָה שֶׁזֶּה כֹּחַ ה', וְאָז "יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים", דְּהַיְנוּ "קַל כְּנֶשֶׁר" (אֲבוֹת הֵ' כִּ'), הַכֹּל נִהְיֶה קַל, כִּי אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה כְּלוּם, אֶלָּא הַכֹּל ה' עוֹשֶׂה דַּרְכִּי, וְזֶה מוֹסִיף לָהֶם תּוֹסֶפֶת כֹּחַ לִפְעֹל עוֹד וְעוֹד.