עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה – לְהַחְדִּיר אֶת הַתְּלוּת הַמֻּחְלֶטֶת בַּה'

* "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" – זוֹ תְּפִלָּה" (תַּעֲנִית דַּף ב' עַמּוּד א'), הַתְּפִלָּה נִקְרֵאת "עֲבוֹדָה". וְלִכְאוֹרָה מַה כָּל כָּךְ קָשֶׁ֙ה לְבַקֵּשׁ אֶת צְרָכָיו וְלִשְׁטֹחַ אֶת כְּאֵבָיו, וְכִי מִי לֹא רוֹצֶה יְשׁוּעוֹת? אֶלָּא הַתְּפִלָּה עִנְיָנָהּ שֶׁאָדָם יִקְלֹט אֶת אַפְסִיּוּתוֹ וּתְלוּתוֹ הַמֻּחְלֶטֶת בַּה', וְזֶה נֶגֶד הַטֶּבַע שֶׁל הָאָדָם שֶׁרְצוֹנוֹ לְהַרְגִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים, וְזוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.

* יֵשׁ לְנַצֵּל אֶת שְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁנִּקְרֵאת עֲבוֹדָה עַל הַלֵּב, לְהַחְדִּיר בַּלֵּב נְקֻדּוֹת שִׁפְלוּת וְהַכָּרַת הַבּוֹרֵא, וּבְכָל קֶטַע מַתְאִים יִתְפַּלֵּל לַה' בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אוֹ בְּפִיו אִם אֶפְשָׁר, שֶׁיְּזַכֵּהוּ לְהַכִּיר אֶת הַתְּלוּת הַמֻּחְלֶטֶת בַּה'. "לֹא אֶשְׁלָחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי" (בְּרֵאשִׁית ל"ב כ"ו).