תְּפִלָּה "בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם"– הַחְדָּרַת הָאֱמוּנָה

ְיֵשׁ תְּפִלָּה מְרוֹמֶמֶת יוֹתֵר, שֶׁכָּל מַטְּרָתָהּ לְהַחְדִּיר לַלֵּב אֶת הַתְּלוּת הַמֻּחְלֶטֶת בְּאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁהַפַּרְנָסָה לֹא בַּיָּדַיִם שֶׁלִּי, הַשִּׁדּוּכִים לֹא בַּיָּדַיִם שֶׁלִּי, הַבְּרִיאוּת אֵינָהּ בְּכֹחִי, אֶלָּא אֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן רַק עַל ה'. זוֹ תְּפִלָּה שֶׁמַּטְּרָתָהּ הַחְדָּרַת הָאֱמוּנָה לַלֵּב, וְהָרָצוֹן לְהַגִּיעַ לְשִׁנּוּי עֲרָכִים פְּנִימִי בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וּמִכָּאן הַדֶּרֶךְ לְהִתְחַבְּרוּת אֶל ה'. כָּזֹאת תְּפִלָּה נִקְרֵאת "דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם".

"וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶן", כְּלוֹמַר: בִּמְקוֹם לָקַחַת אֶת הַתְּפִלָּה לְמַטָּרָה פְּנִימִית שֶׁל "וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" (דְּבָרִים ד' ט"ל) – הֲרֵי שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בַּתְּפִלָּה לְמַטָּרָה שֶׁל מִלּוּי מִשְׁאָלוֹת, שֶׁזּוֹ בְּחִינַת "חַיֵּי שָׁעָה'.