"אִפּוּק" הַמִּצְרָךְ הֲכִי בְּסִיסִי לְחַיִּים

הַתַּאֲווֹת מַתְחִילוֹת אֵצֶל הָאָדָם מִגִּיל מֻקְדָּם. וְהַטַּעַם הָעִקָּרִי לְכָךְ, כְּדֵי לְהַרְגִּיל אֶת הָאָדָם מִגִּיל צָעִיר לְאִפּוּק, שֶׁזֶּה הַמִּצְרָךְ הֲכִי בְּסִיסִי לְכָל הַחַיִּים, בַּהֹוֶה וּבֶעָתִיד.

כְּשֵׁם שְׁהָא' ב' אֵצֶל כָּל מְכוֹנִית כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה כְּשִׁירָה לַנְּסִיעָה – הֵן מַעֲרֶכֶת הַבְּלָמִים שֶּׁבְּתוֹכָהּ, וְאִם הֵם לֹא תַּקִּינִים, אָסוּר לִנְסֹעַ בָּרֶכֶב מֵחֲשַׁשׁ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. כָּךְ הוּא אֵצֶל הָאָדָם. אִם אֵין לוֹ בְּלָמִים = אִפּוּק לְתַאֲווֹתָיו, דְּחָפָיו וּרְצוֹנוֹתָיו = סַכָּנָה לְהִמָּצֵא לְיָדוֹ. "תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה" (אִיּוֹב כ"ו, ז').