אֶת הַהַכְרָעָה בַּשִּדּוּךְ לְהַשְׁאִיר לִשְׁנֵי בְּנֵי הַזּוּג

"וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָה וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ" (בְּרֵאשִׁית כ"ד נ"ז).

בְּשִׁדּוּכִים יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִלָּקַחַת אַחֲרָיוּת וְהַחְלָטָה לַזּוּג. אַתָּה יָכוֹל לְהַצִּיעַ וּלְהַמְלִיץ, אַךְ לֹא לְהִתְעָרֵב בַּהַחְלָטָה, וּלְהַשְׁאִיר אֶת הַהַכְרָעָה לִשְׁנֵי בְּנֵי הַזּוּג. וְיֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד מֵאוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים לַזּוּג: "זֶה הַשִּׁדּוּךְ שֶׁלְּךָ", כְּפִי שֶׁאָמַר הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, שֶׁעַל אַף שֶּׁהָיְתָה לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּשֶׁפַע, בְּעִנְיְנֵי שִׁדּוּכִין הָיָה נִמְנָע מִלִּקְבֹּעַ, וְסָמַךְ דְּבָרָיו עַל הַפָּסוּק: "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵּאמֹר, לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים" (בַּמִּדְבָּר ל"ו ו').