אַבָּא שֶׁאוֹמֵר עַל הַכֹּל "לֹא" – בַּסּוֹף הַיֶּלֶד אוֹמֵר עַל הַכֹּל "לֹא"!

יֵשׁ הוֹרִים, שֶׁבְּכָל עִנְיָן שֶׁנִּשְׁאָלִים עַל יְדֵי יַלְדֵיהֶם, הַתְּשׁוּבָה הִיא: "לֹא!", וְכַמּוּבָן מִמְּנִיעִים שֶׁל אִכְפַּתִּיּוּת לַיֶּלֶד, וּמֵחֲשָׁשׁוֹת שֶׁמָּא יִקְרֶה לוֹ מַשֶּׁהוּ אוֹ שֶׁאוּלַי יִפְגֹּשׁ חֲבֵרִים שְׁלִילִיִּים. וְלָכֵן הֲכִי קַל לַעֲנוֹת לַיֶּלֶד: "לֹא וָלֹא!". אַךְ אִם תָּמִיד נַעֲנֶה כָּךְ, גַּם עַל דְּבָרִים מֻתָּרִים, הֲרֵי שֶׁלְּבַסּוֹף כְּשֶׁהַיֶּלֶד יִגְדַּל הוּא יִקְלֹט שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ אֵינָם צְמוּדִים לָאֱמֶת – לַהֲלָכָה, וְאָז כְּשֶׁיְּגַלֶּה שֶׁהֵם לֹא צוֹדְקִים יַחְשֹׁב שֶׁהֵם לֹא צוֹדְקִים בִּכְלָל גַּם בְּגוּפֵי תּוֹרָה.

וְזוֹ חָכְמָה גְּדוֹלָה, לָדַעַת לָרֶדֶת לָרֹאשׁ שֶׁל הַיֶּלֶד אוֹ הַנַּעַר, וְלוֹמַר עַל מַה שֶּׁמֻּתָּר – מֻתָּר, וְאָסוּר – אָסוּר, וְאָז הַיֶּלֶד קוֹלֵט שֶׁאַבָּא הוּא 'עִנְיָנִי', וְהֵיכָן שֶׁאֶפְשָׁר הוּא כֵּן מַרְשֶׁה לִי, וְאָז הַיֶּלֶד אָכֵן קוֹלֵט שֶׁכְּשֶׁאַבָּא אָמַר "לֹא" –אָז זֶה "לֹא"!