"כָּל הָרוֹדֵף אַחַר הַיַּחַס, הַיַּחַס בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ"

לְכֻלָּנוּ יֵשׁ רָצוֹן פְּנִימִי שֶׁיִּתְיַחֲסוּ אֵלֵינוּ, זוֹ תְּכוּנָה טִבְעִית שֶׁקַּיֶּמֶת אֵצֶל כָּל אָדָם נוֹרְמָלִי. אָנוּ מְצַפִּים לְחִיּוּךְ מֵחֲבֵרֵינוּ וּלְפִרְגּוּן עַל פְּעֻלָּה חִיּוּבִית שֶׁעָשִׂינוּ, וּסְתָם כָּךְ, שֶׁהֶחָבֵר יָרִים טֵלֵפוֹן וְיִשְׁאַל מַה שְּׁלוֹמִי. וּכְשֶׁזֶּה לֹא קוֹרֶה, אָנוּ נִפְגָּעִים עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתֵנוּ. וְאַדְּרַבָּה, כְּכָל שֶׁאֲנַחְנוּ מְשַׁדְּרִים אֶת הַצֹּרֶךְ שֶׁלָּנוּ בְּיַחַס וּבִתְשׂוּמֶת לֵב, כָּךְ נוֹצֶרֶת יוֹתֵר הִתְנַגְּדוּת לָתֵת אוֹתָהּ.

וְהָאֱמֶת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצַר תְּכוּנָה זוֹ בָּאָדָם עַל מְנָת שֶׁיְּחַפֵּשׂ אֶת הַיַּחַס מֵה', וְיִרְאֶה כֵּיצַד ה' מֵאִיר לוֹ פָּנִים וּמְחַיֵּךְ אֵלָיו דֶּרֶךְ הַפְּעֻלּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁמְּזַכֶּה לוֹ, אוֹ שְׁאָר עִנְיְנֵי הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית. וְאַף אֶת הַיַּחַס הַחִיּוּבִי שֶׁמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ יְתַרְגֵּם לְחִיּוּךְ מֵה', וְאָז נַעֲשֶׂה עַצְמָאִי וּמְחֻזָּק, שֶׁלֹּא נִזְקָק לִתְשׂוּמֶת לֵב מִזּוּלָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁ'תַּחֲנַת הַדֶּלֶק' שֶׁלּוֹ הִיא הָאֱמוּנָה וְהַקְּדֻשָּׁה.

אֱלוּל