לְהָזִיז עִנְיָנִים' בִּתְפִלָּה עַל צַעַר הַשְּׁכִינָה

הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְקַבְּלוּ תְּפִלּוֹתָיו, לֹא דַּי שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵה' עַל חֶסְרוֹנוֹתָיו, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל עַל צַעַר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. כִּי כָּל חִסָּרוֹן וּכְאֵב שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, שָׁרְשׁוֹ בַּכְּאֵב וּבַחִסָּרוֹן שֶׁיֵּשׁ לַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר" (יְשַׁעְיָה ס"ג, ט') וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל צַעַר הַשְּׁכִינָה, אֲזַי זוֹכֶה לִישׁוּעוֹת.

מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁמְּכוֹנִיתוֹ נִתְקְעָה בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ, וְלֹא מַצְלִיחַ לְהִתְנִיעַ אוֹתָהּ. כָּל עוֹד יִשָּׁאֵר בְּתוֹכָהּ, לֹא יוֹעִיל כְּלוּם, וְרַק עַל יְדֵי שֶׁיֵּצֵא מֵהָרֶכֶב וְיִדְחֹף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, אֲזַי יֵשׁ סִכּוּי לְהָזִיז אֶת הָרֶכֶב וְאַף לִגְרֹם לַמָּנוֹעַ לְהַתְחִיל לִפְעֹל. וְכֵן בִּתְפִלָּה, כְּשֶׁרוֹצֶה 'לְהָזִיז עִנְיָנִים', יֵשׁ לָצֵאת מֵהָרֶכֶב הַפְּרָטִי שֶׁלִּי, מֵהַבַּקָּשׁוֹת הָאִישִׁיּוֹת, וּלְבַקֵּשׁ עַל צַעַר הַשְּׁכִינָה: "אַבָּא, זַכֵּנִי לִלְמֹד מֵהַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, אֶת צַעַר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה".