עִדּוּד וְחִזּוּק לְחָבֵר – רַק בִּנְקֻדּוֹת אֲמִתִּיּוֹת

יֵשׁ מַצָּבִים שֶׁבָּהֶם הֶחָבֵר כָּאוּב וְחַלָּשׁ, וְזָקוּק לְעִדּוּד וּלְמִלָּה טוֹבָה. יֵשׁ לָשִׂים לֵב לְכָךְ, וְלִרְאוֹת לַהֲרִימוֹ וּלְתָמְכוֹ בְּמִלִּים חַמּוֹת וּמְחַזְּקוֹת. אַךְ חָשׁוּב שֶׁמִּלּוֹת הָעִדּוּד יִהְיוּ דִּבְרֵי אֱמֶת, שֶׁקְּשׁוּרִים לִנְקֻדּוֹת אֲמִתִּיּוֹת. כְּגוֹן שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל הֶעָמָל שֶׁלּוֹ, עַל הַמַּאֲמָץ וְהָרְצִינוּת, וּמַרְאֶה לוֹ כַּמָּה ה' אָכֵן נִמְצָא אִתּוֹ. אֲבָל אִם הָעִדּוּד בָּנוּי עַל גֻּזְמָאוֹת וּשְׁקָרִים, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר לוֹ: "אַתָּה מֻצְלָח, אַתָּה כֹּל יָכוֹל, אַתָּה עֲנָק", וְכָל מַה שֶּׁרְגִילִים לוֹמַר, הֲרֵי בָּזֶה – לֹא רַק שֶׁלֹּא מוֹעִיל לַחֲבֵרוֹ אֶלָּא עוֹד מַזִּיק לוֹ, כִּי מַכְנִיס בּוֹ גַּדְלוּת וְשֶׁקֶר, וְעַל יְדֵי זֶה גּוֹרֵם שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא יִפָּגֵשׁ עִם הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית יִשָּׁבֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר.