צַדִּיקִים מְהַפְּכִים מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים

יֵשׁ שְׁנֵי סוּגֵי צַדִּיקִים: יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁבָּאִים אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים וְהֵם מְחַלְּקִים בְּרָכוֹת וִישׁוּעוֹת לִכְלַל יִשְׂרָאֵל; אוּלָם יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁהַגִּישָׁה שֶׁלָּהֶם הִיא לֹא לִפְתֹּר לְךָ אֶת הַבְּעָיוֹת, אֶלָּא לְקַשֵּׁר אוֹתְךָ אֶל שֹׁרֶשׁ הַבְּעָיָה וְלִפְתֹּר אוֹתָהּ מֵהַשֹּׁרֶשׁ.

וְזוֹ הָיְתָה דַּרְכּוֹ שֶׁל ר' אָשֵׁר פְרַיְינְד זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, כְּשֶׁהָיוּ מַגִּיעִים אֵלָיו עִם קֹשִׁי אוֹ בְּעָיָה הוּא הָיָה מְגַלֶּה שֶׁה' קוֹרֵא דֶּרֶךְ הַכְּאֵב, וְעַל הָאָדָם לְתַקֵּן בָּזֶה מִדָּה כָּל שֶׁהִיא שֶׁאוֹתָהּ תּוֹבְעִים מִמֶּנּוּ, וּלְהַגִּיעַ דַּרְכָּהּ לְהַכָּרַת שִׁפְלוּת, וּמִמֶּנָּה הָיָה מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת לַכְּלָל וְלַפְּרָט. "מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם" ('עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ').