הָאָדָם לֹא מְסֻגָּל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ

"רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְּבָרוֹ" (תְּהִלִּים קמ"ח ח'): לְעִתִּים עוֹבְרוֹת עַל הָאָדָם "רוּחוֹת סְעָרָה" שֶׁכִּבְיָכוֹל רוֹצוֹת לְהַפִּילוֹ מֵהַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה. מַטְּרָתָן שֶׁל רוּחוֹת אֵלֶּה לֹא לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם, אֶלָּא לְלַמֵּד אוֹתוֹ שֶׁהוּא מִצַּד עַצְמוֹ לֹא מְסֻגָּל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, וְכָל מַה שֶׁהוּא שׂוֹרֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֵין זֶה אֶלָּא רַחֲמָיו שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ "רוּחַ סְעָרָה, עוֹשָׂה" – שֶׁיַּכִּיר שֶׁהַכֹּל זֶה "דְּבָרוֹ" יִתְבָּרַךְ, וְלֹא שֶׁלּוֹ.