אִינְסְטִינְקְט הַפַּחַד מְגַלֶּה אֶת הָאֱמֶת

אִם יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו הוּא יַבְחִין שֶׁלִּפְנֵי כָּל דָּבָר חָדָשׁ, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְנַסָּה בּוֹ, הוּא נִתְקָף בְּפַחַד וּבַחֲשָׁשׁוֹת: "מִי יוֹדֵעַ אִם אַצְלִיחַ". כְּגוֹן: לִפְנֵי נִשּׂוּאִין, לִפְנֵי לֵדָה, לִפְנֵי שֶׁהוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת טֵסְט, אוֹ בִּתְחִלַּת עֲבוֹדָה בְּמָקוֹם חָדָשׁ שֶׁלֹּא רָגִיל בּוֹ.

וְלִכְאוֹרָה, אִם אֲנִי בַּמְּצִיאוּת יַצִּיב וְחָזָק עִם יְכֹלֶת, אָז לָמָּה אֲנִי נִתְקָף בִּפְחָדִים וּבַחֲשָׁשׁוֹת פְּנִימִיִּים? אוֹמֵר רַבִּי אָשֵׁר פְרַיְינְד, זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, שֶׁמִּכָּאן מוּכָח – שֶׁתַּת-הַהַכָּרָה שֶׁלִּי יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת הַפְּנִימִית שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי מִצַּד עַצְמִי חֲסַר יְכֹלֶת. וְלָכֵן, הַדָּבָר שֶׁמְּשַׂמֵּחַ בְּיוֹתֵר אֶת הַנֶּפֶשׁ הוּא הַהַכָּרָה שֶׁה' אִתִּי – אֲנִי לֹא לְבַד! כִּי זוֹ הַתְּחוּשָׁה הַפְּנִימִית שֶׁלָּהּ. אַךְ כְּשֶׁאָדָם אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: "אֲנִי יָכוֹל, אֲנִי מְסֻגָּל" – תַּת-הַהַכָּרָה שֶׁלּוֹ לֹא מְקַבֵּל זֹאת וּמִיָּד מֵגִיב בְּאִינְסְטִינְקְט הַפַּחַד.