הַיְלָדִים נוֹשְׁמִים אֶת הָאֲוִירָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת

יְלָדִים שֶׁמַּפְרִיעִים לְמַהֲלַךְ הַתְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, בְּוַדַּאי שֶׁאֵין לְקַחְתָּם לַתְּפִלָּה. אֲבָל יֵשׁ יְלָדִים שֶׁאֵינָם מַפְרִיעִים, אֶלָּא שֶׁאֵין לָהֶם סַבְלָנוּת וְתוֹךְ דַּקָּה הֵם כְּבָר רוֹצִים לָצֵאת הַחוּצָה, אוֹ שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא מוֹצִיאִים מִלָּה מֵהַפֶּה. וְהָאָב אוֹמֵר לִבְנוֹ: "כָּל עוֹד אַתָּה לֹא מְגַלֶּה רְצִינוּת – אַל תָּבוֹא, אַתָּה עֲדַיִן יֶלֶד קָטָן". צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁעַל אַף שֶׁהַיֶּלֶד לֹא מִתְפַּלֵּל – אֵין לְהַכְרִיחַ אוֹתוֹ! אֶלָּא לָתֵת לוֹ לִסְפֹּג אֶת הָאֲוִירָה: הִנֵּה הוּא בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, נִכְנַס, יָשַׁב דַּקָּה, רָאָה צִבּוּר – זֶה גַּם מַשְׁפִּיעַ. וּכְשֶׁיּוֹשֵׁב וְלֹא מִתְפַּלֵּל, אֲבָל בֵּינְתַיִם רוֹאֶה אֵיךְ אָבִיו מִתְפַּלֵּל, וְנוֹשֵׁם אֶת הָאֲוִיר שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת – לְאַט-לְאַט נִסְפֶּגֶת בְּתוֹכוֹ הָאֲוִירָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וּבַסּוֹף הוּא עוֹד יִתְחַבֵּר אֵלֶיהָ.