הַקֶּשֶׁר בֵּין רַב לְתַלְמִיד נִבְנֶה מִקֻּשְׁיוֹת!
קֶשֶׁר בֵּין תַּלְמִיד לְרַב נִבְנֶה מֵהַקְּשָׁיִים שֶׁיֵּשׁ לַתַּלְמִיד בְּעִנְיְנֵי תַּלְמוּדוֹ, שֶׁעֲלֵיהֶם נִגָּשׁ לְרַבּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּפְתֹּר לוֹ אֶת תַּעֲלוּמַת הַסֻּגְיָא וּבֵאוּרֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים. וּכְשֶׁרַבּוֹ מֵאִיר לוֹ פָּנִים, וּמְקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה, וְיוֹשֵׁב עִמּוֹ בְּנַחַת וּמְבָאֵר לוֹ אֶת נִבְכֵי הַסֻּגְיָא, וְהַתַּלְמִיד יוֹצֵא עִם בְּהִירוּת וַהֲבָנָה – כֻּלּוֹ זוֹרֵחַ וְקוֹרֵן מֵאֹשֶׁר – בְּשָׁעָה זוֹ נוֹצָר קֶשֶׁר בֵּין הַתַּלְמִיד לָרַב מִכֹּחַ הַקֻּשְׁיָה וְהַבְּעָיָה שֶׁהָיוּ לַתַּלְמִיד בַּסֻּגְיָא. אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ קֹשִׁי בְּסֻגְיָא וְהַכֹּל נָהִיר וּבָרוּר לוֹ, אֵין לוֹ סִבָּה לָגֶשֶׁת לְרַבּוֹ, וּמִמֵּילָא גַּם לֹא יִוָּצֵר קֶשֶׁר בֵּינֵיהֶם.