תְּפִלָּה בְּתֵאָבוֹן – מִתּוֹךְ רָעָב לְרַחֲמִים

יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם, שֶׁאָדָם שֶׁאוֹכֵל וְאֵין לוֹ תְּחוּשַׁת רָעָב וְצָמָא, וּבְכָל זֹאת מַכְנִיס אֹכֶל לְגוּפוֹ, אֲזַי הָאֹכֶל אֵינוֹ מִתְעַכֵּל כָּרָאוּי בְּגוּפוֹ, וְאַף מַזִּיק לוֹ. וְכָךְ זֶה בַּתְּפִלָּה, שֶׁהִיא הָאֹכֶל שֶׁל הַנְּשָׁמָה, שֶׁאִם מִתְפַּלֵּל בְּלִי חֵשֶׁק וּבְלִי רָצוֹן – אֲזַי הַתְּפִלָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּכֹחַ, לֹא 'מִתְעַכֶּלֶת' כָּרָאוּי.

וְלָכֵן, בְּעֵת שֶׁאָדָם נִגָּשׁ לִתְפִלָּה, עָלָיו לַעֲרֹךְ תְּחִלָּה בַּמַּחֲשָׁבָה אֶת הַדְּבָרִים הַחֲסֵרִים לוֹ בַּחַיִּים, וּלְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ אֶת הַנְּקֻדּוֹת שֶׁבָּהֶן צָרִיךְ רַחֲמִים, וְאָז מִתּוֹךְ תְּחוּשַׁת צֹרֶךְ וְרָעָב – יִגַּשׁ לְהִתְפַּלֵּל, וְהַתְּפִלָּה תִּתְעַכֵּל הֵיטֵב בְּתוֹכוֹ. "חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִין, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (בְּרָכוֹת דַּף ל' עַמּוּד ב').