אַל תִּתְיַגַּע יוֹתֵר מִכֹּחֲךָ

אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ד' א'): "אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר – הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ". וְצָרִיךְ בֵּאוּר: לָמָּה לֹא אָמְרוּ "הַכּוֹבֵשׁ אֶת הַיֵּצֶר"? בֵּאֵר הַ'מַּאֲמַר מָרְדְּכַי' מִסְּלוֹנִים, שֶׁ"יִּצְרוֹ" הַכַּוָּנָה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם יֵצֶר הָרָע אִישִׁי, שֶׁדּוֹחֵף אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים יוֹתֵר מִכְּפִי כֹּחוֹ אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שֶׁנִּרְאִים כְּטוֹבִים, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר לוֹ לִלְמֹד יוֹתֵר מִכֹּחוֹ וְעַל יְדֵי זֶה מְאַמֵּץ אֶת עֵינָיו וּמַזִּיקָן, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִישֹׁן וּמְיַגֵּעַ אֶת מֹחוֹ וְנִשְׁאָר לִלְמֹד עוֹד, אוֹ שֶׁמַּזִּיק אֶת גּוּפוֹ בְּאֵיזֶה סִגּוּף אוֹ תַּעֲנִית עַד שֶׁפּוֹגֵעַ בִּבְרִיאוּתוֹ הַנַּפְשִׁית וְהַגּוּפָנִית. כָּל זֶה נִקְרָא "יִצְרוֹ", דְּהַיְנוּ יִצְרוֹ הָאִישִׁי.
"לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל" (שׁוֹפְטִים ו' י"ד).