א' טֹבֹת

לְחַיֵּךְ וּלְהָאִיר פָּנִים לְכָל אָדָם

"שַׁמַּאי אוֹמֵר: … וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת" (אָבוֹת א' ט"ו).

זֶה בָּרוּר, שֶׁמִּצַּד דֶּרֶךְ אֶרֶץ יֵשׁ לְהָאִיר פָּנִים לְחָבֵר שֶׁאָנוּ פּוֹגְשִׁים בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, אַךְ מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, כְּשֶׁאָנוּ פּוֹגְשִׁים יְהוּדִים שֶׁרְחוֹקִים מִתּוֹרָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, הַאִם גַּם לָהֶם עָלֵינוּ לְחַיֵּךְ וּלְהָאִיר פָּנִים, אוֹ שֶׁמָּא הֵם יִרְאוּ בְּכָךְ אִשּׁוּר וְהַסְכָּמָה לְדַרְכָּם הַקְּלוֹקֶלֶת?

עַל זֶה בָּא שַׁמַּאי וְאוֹמֵר: "וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם"- גַּם אֵלֶּה שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה מִשֶּׁלְּךָ- "בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת". וְאַדְרַבָּה! כְּכָל שֶׁהֵם רְחוֹקִים יוֹתֵר מֵהָאֱמֶת, יֵשׁ לָתֵת לָהֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר חֹם וּתְשׂוּמֶת לֵב מֵאֲחֵרִים, מֵחֲמַת הָרַחְמָנוּת עֲלֵיהֶם, וְאוּלַי עַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְקָרְבָם לְתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּמַאֲמַר הִלֵּל (שָׁם מִשְׁנָה י"ב): "הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן… אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת [וְעַל יְדֵי זֶה] וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה".