הָעַקְשָׁנוּת וְהַגַּאֲוָה – שֹׁרֶשׁ הָרַע

"יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו" (יְשַׁעְיָה נ"ה ז'):

בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מְבֹאָר, שֶׁ"אָוֶן" פֵּרוּשׁוֹ מִלְּשׁוֹן אוֹן, דְּהַיְנוּ כֹּחַ, בִּבְחִינַת "כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי" (בְּרֵאשִׁית מ"ט ג'). וְזֶהוּ שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר, שֶׁהָרָשָׁע צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת דֶּרֶךְ רִשְׁעוּתוֹ, וּמַה הִיא דֶּרֶךְ הָרִשְׁעוּת, דְּהַיְנוּ :הַדֶּרֶךְ שֶׁמְּבִיאָה לְתוֹצָאוֹת שֶׁל רִשְׁעוּת = עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים?

הַתְּשׁוּבָה: "וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו", אִישׁ הוּא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, שֶּׁמַּחְשִׁיב אֶת עַצְמוֹ לְ"מַשֶּׁהוּ", וְלֹא מוּכָן לָזוּז מִמַּחְשְׁבוֹתָיו וְתָכְנִיּוֹתָיו וּרְצוֹנוֹתָיו, וְהוֹלֵךְ אִתָּן בְּכֹחַ וּבְעַקְשָׁנוּת, וְלֹא מוּכָן לִהְיוֹת בְּהַכְנָעָה לַבּוֹרֵא וּלְזוּלָתוֹ. הוּא הֶחְלִיט שֶׁבְּשַׁבָּת יִתְאָרַח אֵצֶל הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ, וְאַף רוּחַ שֶׁבָּעוֹלָם לֹא תְּשַׁנֶּה אֶת הַחְלָטָתוֹ. זוֹ הִיא דֶּרֶךְ שֶׁל גַּאֲוָה. וְזֶה שֹׁרֶשׁ הָרַע, הַגַּאֲוָה שֶׁמִּתְבַּטֵּאת בְּכָךְ שֶׁלֹּא מוּכָן לָזוּז מִמַּחְשְׁבוֹתָיו וְתָכְנִיּוֹתָיו, דָּבָר הַמֵּבִיא לְמַחֲלֹקֶת וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת.