יְהוּדִי שֶׁמְּשַׁדֵּר שִׂמְחָה נִמְשָׁכִים אַחֲרָיו

כְּמוֹ שֶׁהַפַּרְפָּרִים נִמְשָׁכִים אֶל הָאוֹר, וְהַדְּבוֹרִים אֶל צוּף הַפְּרָחִים, כָּךְ בְּנֵי אָדָם נִמְשָׁכִים אֶל יְהוּדִי שֶׁמְּשַׁדֵּר שִׂמְחָה. כִּי טֶבַע יְסוֹד הֶעָפָר שֶׁבָּאָדָם, מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ בְּאֹפֶן טִבְעִי אֶל הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת, וְכֵיוָן שֶׁרֹב הָאֲנָשִׁים לֹא עוֹבְדִים עִם עַצְמָם, מִמֵּילָא הֵם שְׁקוּעִים בְּבוֹץ שֶׁל אֲוִירָה עֲכוּרָה בְּנֶפֶשׁ, וְלָכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ יְהוּדִי שָׂמֵחַ הַמְּרֻצֶּה מִמַּצָּבוֹ וְעִנְיָנוֹ, נִמְשָׁכִים אֵלָיו בְּנֵי אָדָם עוֹד וְעוֹד, כְּדֵי לִינוֹק וּלְהִתְבַּשֵּׂם מִצּוּף אֲמָרָיו הִתְנַהֲגוּתוֹ וּמַצַּב רוּחוֹ הַמְּרוֹמָם, שֶׁזֶּה דָּבָר שֶׁהוּא יְקַר הַמְּצִיאוּת.

וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְכָךְ, מִלְּבַד הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁזֶּה עִנְיָן גָּדוֹל מְאֹד בַּיַּהֲדוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עִבְדוּ אֶת הֵ' בְּשִׂמְחָה" (תְּהִלִּים ק' ב'), יֵשׁ כָּאן גַּם חֶסֶד עֲנָק וּתְמִידִי לַבְּרִיּוֹת הַסּוֹבְבִים וְנִפְגָּשִׁים אִתּוֹ, שֶּׁעֶצֶם רְאִיַּת פָּנָיו מְהַוָּה עִידוּד וּתְמִיכָה נַפְשִׁית לְכָל דּוֹרֵשׁ.

דְּ' טֹבֹת
הֵ' נוֹתֵן לִי יִסּוּרִים כְּדֵי שֶׁאַכִּיר אֶת הַתְּלוּת שֶׁלִּי בּוֹ

"יָסוּר יַסְּרֵנִי יָ-הּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי" (תְּהִלִּים קי"ח, יח).

בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דַּף יח) אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים" – אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חַיִּים, הֵם כְּמֵתִים, כִּי הֵם מְנֻתָּקִים מַה' וּמְיַחֲסִים אֶת הַכֹּל לְעַצְמָם. וְעַל כָּךְ אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: ה' נָתַן לִי יִסּוּרִים – כְּדֵי שֶׁמִּכֹּחַ הַיִּסּוּרִים אֶזְכֶּה לְהַכִּיר אֶת הַתְּלוּת שֶׁלִּי בְּאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וּמִמֵּילָא "וְלַמָּוֶת – לֹא נְתָנָנִי". לֹא נֶחְשַׁבְתִּי כִּרְשָׁעִים הַקְּרוּיִים מֵתִים. וְזֶהוּ "יִסְּרַנִּי יָ-הּ", לִחְיוֹת וּלְהַכִּיר בָּרַחֲמִים שֶׁל ה'. וְכָפַל הַכָּתוּב אֶת הַלָּשׁוֹן: "יַסֹּר יִסְּרַנִּי" – בְּגַשְׁמִיּוּת וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת, ה' מַרְאֶה לִי בְּכָל הַתְּחוּמִים שֶּׁאֵין לִי יְכֹלֶת עַצְמִית לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בִּלְעָדָיו.