הַצַּד הַחִיּוּבִי שֶׁל הַ'מֻּפְנָמוּת'

לִפְעָמִים קוֹרֶה שֶׁיֵּשׁ בַּמִּשְׁפָּחָה יֶלֶד שֶׁהוּא מֻפְנָם, מִתְרַחֵק מֵחֲבֵרִים וְלֹא מִשְׁתַּתֵּף אִתָּם בְּכָל מִינֵי פְּעִילֻיּוֹת חֶבְרָתִיּוֹת. וְהַדָּבָר מַלְחִיץ אֶת הַהוֹרִים וְהֵם מַכְרִיחִים אוֹתוֹ בְּכֹחַ לְהִפָּתַח לַחֶבְרָה, וְהַיֶּלֶד מְסָרֵב, דָּבָר שֶׁרַק מַחֲרִיף יוֹתֵר אֶת הַבְּעָיָה.

צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת – הַסְּגִירוּת הַזֹּאת הִיא סִבָּה מֵאֵת ה' כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַיֶּלֶד מֵרֶדֶת שַׁחַת. כִּי יֵשׁ קִלְקוּלִים רַבִּים בַּחֶבְרָה, וְעַל יְדֵי הַמֻּפְנָמוּת שֶׁלּוֹ ה' שׁוֹמֵר עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְעָרֶה אִתָּם בְּכָל הַשְּׁטֻיּוֹת שֶׁלָּהֶם. וְעַל הַהוֹרִים לִשְׂמֹחַ בְּכָךְ וְזֶה כְּבָר יָבִיא לָהֶם רְגִיעוּת, וּבְמַקְבִּיל לְאַט-לְאַט, בְּנַחַת וְלֹא בְּכֹחַ, יִמְצְאוּ הִזְדַּמְּנֻיּוֹת לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ וּלְדַבֵּר אִתּוֹ עַל הִתְחַבְּרוּת עִם חֲבֵרִים טוֹבִים, מִבְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ שֶׁלּוֹחֲצִים אוֹתוֹ. עַד שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם וְהוּא אָכֵן יִפָּתַח, אַךְ הוּא כְּבָר יִהְיֶה בָּשֵׁל וּבָנוּי בַּנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא לְהִפָּתַח לִמְקוֹמוֹת שְׁלִילִיִּים.