ה' הָיָה אִתְּךָ בְּתוֹךְ הַמַּשְׁבֵּר

יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁעוֹבְרִים בְּיַלְדוּתָם כְּאֵב אוֹ מִלָּה קָשָׁה שֶׁפָּגְעָה בָּאִישִׁיּוּת וּבַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּהֶם, וּמִשָּׁם הֵם מִתְדַּרְדְּרִים וְהוֹלְכִים, וְיוֹרְדִים מַטָּה-מַטָּה, וְשׁוֹקְעִים בִּתְהוֹם שֶׁל דִּכְאוֹנוֹת, פְּחָדִים וְסִיּוּטִים שֶׁלֹּא נוֹתְנִים לָהֶם מְנוּחָה. וְכָעֵת כְּשֶׁהֵם כְּבָר בְּנֵי דַּעַת, וּמוּכָנִים לִשְׁמֹעַ דֶּרֶךְ אֱמוּנָה, יֵשׁ לְלַמֵּד אוֹתָם – כִּי ה' הָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, כִּי ה' רָצָה לְהַעֲבִיר לָהֶם מֶסֶר לְפִי שֹׁרֶשׁ תִּקּוּן נִשְׁמָתָם, שֶׁיַּכִּירוּ דֶּרֶךְ אוֹתוֹ מַעֲבָר אֶת אַפְסִיּוּת הָאָדָם, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם בִּטָּחוֹן בְּחַיָּיו אֶלָּא רַק הַהִשָּׁעֲנוּת עַל ה'.

וּכְשֶׁיִּתְּנוּ נְקֻדָּה שֶׁל הַכְנָעָה לְקַבֵּל אֶת הַשִּׁעוּר שֶׁה' נָתַן לָהֶם, מִתּוֹךְ תְּפִלּוֹת רַבּוֹת לַה': "זַכֵּנִי לִלְמֹד שֶׁמַּה שֶּׁעָבַרְתִּי בְּיַלְדוּתִי זֶה אַתָּה וְלֹא אַחֵר, וְהַרְאֵה לִי מָה רְצוֹנְךָ שֶׁאֶלְמַד מֵהַמַּעֲבָר הַזֶּה שֶׁעָשִׂיתָ לִי", אֲזַי יִזְכּוּ לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה.

"כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (תְּהִלִּים מ"ב ח'), פֵּרוּשׁ: הֶעֱבַרְתִּי אוֹתָם מֵהַטֶּבַע לָאֱמוּנָה.