עַקְשָׁנוּת חִיּוּבִית: יַצִּיבוּת וְעִקְבִיּוּת

הָעַקְשָׁנוּת – הִיא מִדָּה יְסוֹדִית וַחֲשׁוּבָה מְאֹד בַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁעִנְיָנָהּ: לֹא לָסֶגֶת אָחוֹרָה מִפְּנֵי שׁוּם דָּבָר, לִדְבֹּק בַּמַּטָּרָה עַל אַף שֶׁיֵּשׁ קְשָׁיִים וּמְסִיתִים וּמַדִּיחִים – אֲנִי "עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה" (חֲבַקּוּק ב' א'). אַךְ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ עַקְשָׁנוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה, הַיּוֹם הוּא 'בַּעַל שֵׁם טוֹב' וּמָחָר הוּא 'בַּעַל פְּעוֹר'… הֲרֵי שֶׁחָסֵר לוֹ עַמּוּד שִׁדְרָה וְיַצִּיבוּת בַּעֲבוֹדַת ה'. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים בַּבֹּקֶר, לְאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע: "אֱמֶת וְיַצִּיב", דְּהַיְנוּ, אִם זֶה אֱמֶת – יֵשׁ לָזֶה בְּחִינָה שֶׁל יַצִּיבוּת וְעִקְבִיּוּת.

"וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן" (יְשַׁעְיָה נ"ח ב').